החלטה בתיק ע"ח 6801-12-11

לפני הודעת ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע מאסר שהושת על המערער בדרך של מאסר חלף קנס.

המערער מבקש להורות על שחרורו המיידי, בהתאם לקבוע בסעיף 87(א) לחוק העונשין, תשל"ז, ועד להכרעה בערעורו.

העובדות:

1.         ביום 29.6.2005 הורשע המערער במסגרת הסכם טיעון, בעבירות סמים ואלימות (ת.פ. 1714/05, הש' ירון לוי בבית משפט השלום רחובות). עונשו נגזר ל- 10 חודשים מאסר בפועל, 7 חודשים מאסר על תנאי, וקנס בסך 20,000 ש"ח. בגזר הדין צוין במפורש כי הקנס ישולם ב- 10 תשלומים שווים ורצופים, בסך 2,000 ש"ח כל אחד, או 20 ימי מאסר כנגד כל תשלום ותשלום.

2.         ביום 25.3.2010 הורשע המערער בעבירות סמים (ת.פ. 1643/08, הש' ירון לוי בבית משפט השלום ברחובות), ועונשו נגזר כך ש- 7 חודשים המאסר המותנים שהושתו עליו בגזר הדין בת.פ. 1714/05 הוארכו למשך שנתיים מיום גזר הדין השני , רישיון הנהיגה שלו נפסל למשך 3 חודשים והוטל עליו קנס בסך 6,000 ש"ח, או 60 ימי מאסר תמורתו.

המערער ריצה את עונשו בת"פ 1714/05.

3.                     לטענת המערער, בתחילת חודש נובמבר השנה, התקשר נציג המשטרה אל בית הורי המערער וביקשו להתייצב בתחנת המשטרה לצורך בירור. המערער התייצב כאמור בתחנת המשטרה בלוד, ביום 7.11.2011, הוא נאזק, והועבר לכלא ניצן, שם הוא שוהה עד עתה.

4.         ב"כ המערער פנתה אל קצין האסירים בבית הכלא ולאחר פנייתה הועברו אליה פקודות מאסר שהוצאו על ידי השופט ירון לוי ביום 27.7.2011, לפיהן יש לאסור את המערער בשל אי תשלום מלא של הקנסות שהטיל עליו בית המשפט בת"פ 1714/05 ובת"פ 1643/08.

כותרת הצווים הינה :"צו מאסר עקב אי תשלום קנס", וצוין בהם כך:

"עקב אי תשלום מלא של קנס שהטיל עליך בית המשפט, במסגרת התיק הנ"ל, שניתן בנוכחותך או בנוכחות סנגורך או בהדערך, מכוח הסעיפים 129 או 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982, כשצוין בהזמנה למשפט (שהוצאה כדין), שניתן להטיל מאסר במקום קנס, ובכפוף לסעיף 129א(ג) לחוק הנ"ל.

על פקיד בית הסוהר להחזיקו במאסר לתקופה של 140 ימים כפי שצוין בפסק הדין. פקודה זו לא תבוצע אם הקנס המקורי (להלן:"קרן הקנס") המפורט להלן ישולם במלואו:

סכום הקרן שנפסק :20,000 ש"ח

סכום הקנס/ יתרת קרן הקנס לתשלום: 14,000 ש"ח".

הערעור מתייחס למאסר חלף קנס בת"פ 1714/05 בלבד.

טענות המערער:

5.         המערער טוען כי במהלך המאסר שנגזר עליו בת"פ 1714/05, שילם סך של 10,000 ש"ח באמצעות אחר, 2,000 ש"ח בכל תשלום, בגין הקנס שהוטל עליו בתיק זה, וכי בעת שחרור מהמאסר, בשנת 2006, שילם את יתרת חובו, בבנק הדואר, בתשלום אחד.

בגין ת"פ 1643/08, שילם המערער, לטענתו, 4500 ש"ח, שהועברו מהפיקדון שהופקד בבית המשפט, ויתרת חובו עומדת על סך של 1,500 ש"ח.

6.         לטענתו, פקודות המאסר נחתמו מבלי שהוזמן לדיון, בניגוד לקבוע בסעיף 129א (ב) בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן:" חסד"פ), וכי לא נשלחה אליו התראה בכתב בנוגע למאסר חלף קנס, 14 ימים מראש, כקבוע בסעיף 129א(ג) בחסד"פ.

מוסיף וטוען הוא כי הפקודות הוצאו מבלי שניתנה לו זכות העיון והטיעון לגביהן, זכויות שהוכרו בחלק מכללי הצדק הטבעי החלים על כל רשות מנהלית. לשיטתו, מדובר בפגיעה בחירותו, במידה העולה על הנדרש, בניגוד לחוק כבוד האדם וחירותו, שכן ניהול הליך הפוגע בחירותו של אדם בהיעדרו, פוגע בנשמת אפה של עבודת השפיטה ובמראית פני הצדק.